סמלאד ארבטנ II” של יוהאן לודוויג רונברג היא קולקציה של שירה ובתים ליריים שנכתבו בראשית המאה ה-20. היצירה מציגה מגוון נושאים, כגון גבורות, אהבה והמאבקים של הקיום האנושי; נושאים אלו מתבטאים בחלקיה הראשונים, המכילים סיפורים על דמויות מלכותיות והאתגרים שעימן הן ניצבות. החלק הראשון של היצירה מציג את “מלך פיאלאר”, סיפור המתפתח באמצעות חמישה שירים. הסיפור מגולל את סיפורו של המלך הבוגר פיאלאר, אשר נזכר בנצחונותיו ובכוחו העברי, אך עומד מול המציאות הקשה של חלשותו הגדלת והמורשת שאותה הוא עתיד להשאיר אחריו. כשהוא מתכנן לקבל החלטה חשובה בנוגע למשפחתו, נבואה מצד דאגר, נביא, מרמזת על תוצאות טרגיות הקשורות לשושלתו. נושאים כגון חובה, קרבן ונטל הנהגות מתחדדים ככל שפיאלאר מעמד את מלכותו ואת הבחירות שעומדות לפניו, דבר היוצר רקע דרמטי לסיפור שנפתח לפנינו.