«מייפייר, בלגרביה ובייסווטר» מאת ג׳. א׳. מיטון הוא תיאור היסטורי מפורט שנכתב בראשית המאה ה־20. יצירה זו בוחנת רובעים שונים בלונדון, תוך הדגשת הרקע ההיסטורי שלהם, ההתפתחויות האדריכליות והדמויות הבולטות שהתגוררו בהם. הסיפור מציג את התפתחותם ואת חשיבותם של אזורים אלה, במטרה לשמר את מורשתם התרבותית העשירה. הספר נפתח במבוא למייפייר, המציג אותה כרובע האופנתי של לונדון, המזוהה עם עושר ואצולה. הוא מתחקה אחר תולדות מייפייר עד לימי ג׳יימס השני, ומתאר בפרטים את מקורותיה ביריד שהתקיים בפיקדילי ואת התפתחותה לשכונת מגורים יוקרתית. המחבר עוסק גם ברובע המתחרה בלגרביה, ודן במאפייניו הדמוגרפיים ובמעמדו במהלך המאה ה־18. נוסף על כך, הטקסט מתווה אנקדוטות היסטוריות מרתקות הקשורות לדמויות מרכזיות ולאירועים שעיצבו את האזורים האיקוניים הללו, ובכך מכין את הקרקע לחקירה מעמיקה של עברה של לונדון.