רוח ומוזיקה“ מאת אך. ארנסט האנט היא חקירה פילוסופית בנוגע לחשיבותה של המוזיקה בחיים, שנכתבה בראשית המאה ה-20. הספר מציע כי המוזיקה איננה רק דבר אמנותי או צורה של בילוי, אלא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, המשתלב בעמק עם הרוחניות והחוויה האנושית. האנט מדן באלמנטים הבסיסיים של המוזיקה – ריתם, מלודיה, הרמוניה – וחושב על האופן בו הם משקפים את הריטמים הטבעיים והחיים, וכיצד הם משפיעים על הרגשות האנושיות ועל התקשורות בין אנשים. הספר מציג את הרעיון שהמוזיקה מביאה לידי ביטוי את האנרגיה הרוחנית דרך השמע; האנט טוען כי מטבעה של המוזיקה ישנו קשר בין ויברציות לתפישה, ומסביר כיצד גלי השמע משפיעים על חווית המאזין. הוא מציע גם שהמוזיקה נושאת משמעויות חורגות מהבידור, ושהיא משפיעה באופן אקטיבי על הרגשות האנושיות ועל התקשורות החברתית. הפרק זה מכין את הקרקע לחקירה עמוקה יותר בנוגע לדרך שבה המוזיקה משמשת ככלי לביטוי האינטרקציות שבין החיים לרוחניות, ומדגיש את השפעתה על מגוון ההיבטים של הקיום האנושי.