פיפא ג'י" של מינג גאו הוא מחזה סיני מסוג ננקסי, שנכתב בשלהי שושלת יואן. העלילה מתרחשת בתקופת שושלת האן, ומספרת את סיפורה של ז'או ווניואנג, אשה אמינה אשר נותרת בחוסר כל כאשר בעלה מוחייב לנשוא אישה אחרת. היא יוצאת למסע חיפוש בן שנים שתיים אחריו, ומנגן בכלי המוזיקה פיפא כדי לשרוד. המחזה הפך להיות המחזה הפופולרי ביותר בתקופת שושלת מינג, וסימן את התקנים הספרותיים החדשים לתיאטר הסיני.