וֶן-צוּ" מאת טונגשואן זןג'ינג הוא טקסט פילוסופי שנכתב ככל הנראה במאות הראשונות לעידן הנוצרי. היצירה מציגה אוסף של עובדות המיוחסות ללאו-צзы, וחוקרת את עקרונות הדאואיזם. היא מעמיקה באופיו של הדאו, ביחסי הגומלין בין יין ליאנג, ובמושגים של טובת נפש ושלטון. הטקסט מדגיש את החשיבות שבتواضع, בפשטות ובהתאמה לעולם הטבעי, מה שהופך אותו לקריאה חשובה למי שמעוניין בפילוסופיה מזרחית ובחכמה רוחנית. הפתיחה של "וֶן-צוּ" מציגה מחשבה עמוקה על הדאו, ומציגה את הרעיון של כוח בסיסי שעומד בבסיס כל הקיים. לאו-צзы טוען כי הדאו הוא בלתי מורכב, אך בכל זאת הוא מشקיף את היקום; הוא מדגיש את האופי הפרדוקסלי של הקיום, בו הסותרים קשורים זה לזה. באמצעות שפה מטאפורית, הטקסט מבהיר את ההרמוניה שבמחזורים הטבעיים ובחוויות האנושיות, ומקדם אורח חיים של בלתי-פעולה ושלווה פנימית. העובדות המוצגות בטקסט משמשות כמסלול לאנשים המחפשים להבין את מקומם ביקום, ולקדם מצב של איזון וטובת נפש בחייהם.