איינסלי, כרך 15, גיליון 6, יולי 1905“, מאת מחברים שונים, הוא פרסם תקופוני שנכתב כנראה בשלהי המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20. כרך זה מכיל שילוב של סיפורים בדיוניים ושירה, מאת מחברים שונים, ונראה שהוא משקף את הנורמות החברתיות, המודות והנושאים העיקריים של אותה תקופה. היצירה המרכזית בכרך היא “אדוני הדרכים“, מאת קתרין ג’רבו; היא מציגה באופן בולט נושאים של מעמד חברתי, אהבה והרפתקאות, על רקע היסטורי עשיר במסתרים והומור. בתחילת הסיפור מוצגת סצנה חיות בבר “הג’ולי גריג“: הבעלים, המזדקן מרמדיוק, משרת בלי לדעת אישה צעירה מחופשת, אשר מתנהגת אליו באופן שעשוי להיראות משעשע. היא מתחזה כאדונית שבטיית משרתת את המלך, ובמהלך השיחה מתגלה שלורד פרקהרט וחבריו עתידים להגיע, מה שמכין את הזירה להתנגשויות בין זהויות שונות. הכניסה החיונית של האישה הצעירה לבר והאווירה המתוחה שבמקום יוצרות אווירה מצחיקה ומרתקת, המרמזות על סיפור רחב יותר העוסק במסתרים ובאהבה דו-משמעותית. הבר משמש כמיקרוקוסמוס לחקר דינמיקות חברתיות ויחסים רומנטיים, ומבטיח קריאה מרתקת לכל אלה הנהנים מספרות היסטורית.