„Willem de Zwijger, Prins van Oranje“ מאת רות פטנם הוא חיבור היסטורי שנכתב בראשית המאה ה־20. הספר מתמקד בווילם ואן אורניה, דמות מרכזית בהיסטוריה ההולנדית, הידועה בתפקידה במרד ההולנדי נגד השלטון הספרדי. הוא בוחן את שושלת היוחסין שלו, את שנותיו המוקדמות ואת הנוף הפוליטי של תקופתו, אשר עיצבו את דרכו כמדינאי וכמנהיג. פתיחת הספר מציגה את וילם ואן אורניה לא כנסיך יליד המקום, אלא כחבר במשפחת אצולה שראשיתה צנועה בנאסאו, ושנקשרה לאגדות שונות על מוצאה. היא מתחקה אחר שורשיה ההיסטוריים של המשפחה ואחר הקמת אחוזותיה, ובכך מכינה את הקרקע להופעתו של וילם. הטקסט מדגיש את הניגוד בין תוארו לבין המציאות של מוצאו, ורומז למורכבויות של זהות ומנהיגות שייחקרו לאורך חייו. ככל שהנרטיב מעמיק ברקע המשפחתי שלו ובהשפעות המוקדמות שעיצבו אותו, הוא מכין את הקוראים לבחינה מעמיקה של אופיו ושל ההקשר ההיסטורי שבו עתיד היה להפוך לשחקן מרכזי במאבק לעצמאותה של הולנד.