הקנון של הביבליה“ מאת סמואל דיווידסון הוא בחינה אקדמית של תהליך גיבושו, היסטורייתו ושינוייו של הקנון הביבלי, ונכתב בשלהי המאה ה-19. הספר מבקש לספק אנליזה שלמה ובלתי משוחדת של הדרך בה נוצרו הקנון של העתיק והחדש עם הזמן, במיוחד בתגובה לפרופורציות ביקורתיות שונות. דיווידסון מדגיש את החשיבות שבהבנת ההקשרים המגוונים והפרשנויות שעיצבו את הטקסטים הביבליים. בפרק הפתיחה מציג דיווידסון את מטרותיו ושיטת המחקר שלו לדיון בנושא הקנון הביבלי. הוא מבקר בגישות ההתנצלותיות והשמרניות של חלק מהכתבים הקודמים על הנושא, ודוגל בבחינה יותר מדעית ובלתי משוחדת. דיווידסון מסביר את המושגים הקשורים לקנון, ומראה שמשמעויותיהם התפתחו ושונו בידי מחברים שונים. הוא מציע סדר כללי לדיון בקנונים של העתיק והחדש, ומציין את השינויים בהבנה ובקבלה של הטקסטים הביבליים לאורך ההיסטוריה היהודית והנוצרית המוקדמת. הספר מספק את הבסיס לחקר מעמיק בנושא הדרך שבה נוצר והוכר הקנון הביבלי לאורך מאות שנים.