אנדרסוןויל: סיפור על בתי הסוהר הצבאיים של הקונפדרציה“, מאת ג’ון מקלרוי, הוא ספר היסטורי שנכתב בשלהי המאה ה-19 ומספר על חוויותיהם של חיילי האיחוד שנלכדו במהלך מלחמת האזרחים. הסיפור מציע תמונה קשה לעין של האכזריות והתנאים בבתי הסוהר הצבאיים של הקונפדרציה, ומתמקד במיוחד באנדרסוןויל – המקום שבו אלפי חיילי האיחוד סבלו מקשיים גדולים, רעב ואכזריות. מקלרוי, שהיה בעצמו חייל, משתמש בחוויותיו האישיות על מנת להגדיל את אמינות התיאורים שלו. בתחילת הספר מוצג הרקע וההקשר שבו התרחשו האירועים, ומקלרוי מספר על מצבו כאסיר ועל האתגרים העצומים שניצבו בפני החיילים הנלכדים. הסיפור מצייר באופן חד תמונה קשה של הנוף, הקרבות וההשפעות הפסיכולוגיות והגופניות שנגרמו לחיילים. כתיבת מקלרוי משקפת הן זעמה עמוקה כלפי העוינות שנגרמה על ידי כוחות הקונפדרציה, והן התחייבות עמוקה להבטיח שהקרבנות שנסבלו לא יישכחו. לאורך הסיפור, הקוראים מגלים שילוב של עובדות קשות, אנקדוטות אישיות והערכות ביקורתיות על ההשפעות הרחבות יותר של מלחמה ועל הנסיבות המוסריות שלה.