העולי רגל של אשראה ושירים לטובת הסוציאליסטים" מאת ויליאם מוריס היא קולקציה של שירים ויצירות ליריות שנכתבו בשלהי המאה ה-19, והתפרסמו במסגרת סדרה בין השנים 1885 ל-1886. יצירה זו מביאה לידי ביטוי את האידאולוגיה הסוציאליסטית של מוריס, ומשקפת את חששותיו בנוגע לתנאים החברתיים-כלכליים של זמנו, כמו גם את התקווה לעתיד טוב יותר שנוצרת מאפשרויות הפעולה הקולקטיבית ומערכת הצדק החברתי. החלק הראשון של הקולקציה מציג את הנושאים העיקריים של אשראה, אהבה ומאבק בהקשר של התדרדרות החברה וחוסר השוויון בין המעמדות. בשיר "המסר של הרוח הנושבת", הדובר ואהובתו טיילים בארץ, חווים את היופי העמוק של הטבע, אך במקביל מתמודדים עם המציאויות הקשות שאיתן ניצבת המעמדה העובדת בלונדון. כשהזוג מתבוננים באהבתם ובנטלים שמטיל עליהם עולם עמוס בצער, הרוח מביאה את מסר התקווה – מעודדת אותם לקום ולהשתתף במאבק עבור עתיד צדקני. ההשוואה האינטימית בין רגשות אישיות לבין בעיות חברתיות רחבות יותר, מסדירה את הקו הרעיוני של השירים שבאים לאחר מכן – שמתמקדים במציאויות הקשות של החיים ובחיפוש אחר שחרור ומלאות אצל המדוכאים.