ניקשן: תרומה לפסיכולוגיה של הבת הבכורה“, מאת האנס פון קאלןברג, היא יצירה אדבית שנכתבה בתחילת המאה ה-20. רומן זה, בצורת מכתבים, לוכד את תמצית האהבה הצעירה, האידאליזם והדינמיקות המורכבות של גender וציפיות חברתיות, ומתמקד ביחסים בין אדם בשם אחים פון ווסטרוב לבין מאתילדה, צעירה בת שישה-עשר. הסיפור חוקר את המורכבויות הפסיכולוגיות של תהליך החיזור ואת האידאלים הרומנטיים של אותה תקופה, ועוסק בנושאים כמו חינות, רצון והשינויים בתפקידי הנשים בחברה. בתחילת הרומן מציג אחים את עצמו כאדם המכתיב מכתב חזק לחברו הרברט גרונדהל, בו הוא מביע את ההתאהבות העמוקה שלו במאתילדה – ילדה בת שישה-עשר שהוא רואה כטהרה ונקייה מהמורכבויות של החברה הבוגרת. בזמן שאחים מדבר בשבח על חינותה, הוא במקביל מביע ביקורת על הנקודות המבוגרות יותר של חברו בנוגע לאהבה וליחסים. המכתבים מציגים את התפיסה האידאליזטית של אחים על אהבה, ואת רצונו להגן על מאתילדה מפני המציאות הקשה של העולם. מכתבי אחים מספרים את סיפור התשוקה הרומנטית שלו, ובמקביל חוקרים את יופי האהבה הנקייה בהתמודדות עם ציפיות חברתיות ודילמות מוסריות. הם מכינים את הרקע לחקירה של חייהם של הדמויות ושל גורליהן המתחברים זה לזה.