"Don Pietro Caruso" מאת רוברטו בראקו היא מחזה במערכה אחת שנכתב בסוף המאה ה-19, ובמפורש בשנות ה-90 של אותה מאה. הדרמה מתרחשת בנאפולי וסובבת סביב היחסים המורכבים בין אב, דון פייטרו קארוזו, ובתו, מרגריטה, על רקע טרגדיה אישית, אהבה ונורמות חברתיות. המחזה בוחן נושאים של כבוד, מוסר והשלכותיהן של בחירות שנעשות בשם האהבה. בדרמה נוגעת ללב זו ניצב דון פייטרו בפני דילמה מקרעת לב כאשר הוא מגלה שבתו, מרגריטה, נקשרה לרוזן פבריציו פבריצי. יחסי הגומלין בין שלוש הדמויות לוכדים את המתחים שבין האהבה לציפייה החברתית, שכן פבריציו מהסס לשאת את מרגריטה לאישה, מה שמוביל לקונפליקט רגשי עמוק. כאשר מרגריטה מתוודה על אהבתה לפבריציו, הדמויות מתמודדות עם המציאות הכואבת של גורלותיהן השזורים זה בזה, והעלילה מגיעה לשיא בפתרון רב-עוצמה המדגיש את נטל האחריות ההורית ואת המציאות מקרעת הלב של השיפוט החברתי. המחזה מעלה בסופו של דבר שאלות על הקורבנות שיש להקריב בשם האהבה והכבוד, ומותיר בקהל תחושת מלנכוליה מתמשכת.