«הכינור» מאת ג'ורג' דובורג הוא סקירה מקיפה של הכינור, של תולדותיו, של נגניו הבולטים ושל התפתחות מעמדו בעולם המוזיקה, שנכתבה באמצע המאה התשע עשרה. היצירה עוסקת במקורותיו של הכינור, מתחקה אחר התפתחותו מכלי מיתר קדומים יותר, ובוחנת את תרומתם של כנרים חשובים שעיצבו את מורשתו לאורך הזמן. הקוראים ימצאו בה תובנות על דמויות ידועות כגון קורלי ופגניני, וכן דיונים במבנה הכינור ובטכניקות שהיוו השראה לאינספור מוזיקאים. בתחילת הספר מתאר המחבר את כוונתו להציג סקירה יסודית אך מרתקת של הכינור. הוא פותח בדיון בתולדותיו המוקדמות של הכינור, מפריך מיתוסים שונים הנוגעים למקורותיו, ובוחן את הכלים השונים שהשפיעו בסופו של דבר על עיצובו ועל הפופולריות שלו. הוא מציג ניתוח ביקורתי של «משפחת הכינורות», ובהם האפיגוניון והסמיקון, ומציין את חשיבותם ההיסטורית ואת התפתחותם של כלי המיתר שהובילו אל הכינור המודרני המוכר לנו כיום. הפתיחה מכינה את הקרקע לבחינה מפורטת של השפעתו התרבותית של הכלי ושל ערכו האמנותי, ומזמינה הן מתחילים והן חובבים להעמיק את הערכתם לכלי נגינה מהולל זה.