שחרי החיים האיטלקיים” מאת יוצרים שונים הוא ספר היסטורי שנכתב ככל הנראה בשלהי המאה ה-19. היצירה מורכבת מסדרה של מושבים שניתנו בפלרמו בשנת 1890, והיא מציעה אנליזה של שורשי החיים והחברה האיטלקית דרך בחינה מעמיקה של נושאים היסטוריים כגון התפתחות הרשויות המקומיות, השפה והתרבות האיטלקיות. הטקסט מציג את הרקע של אירוע אינטלקטואלי שנועד להודות להיסטוריה העשירה של איטליה, במיוחד דרך התבוננות בתרומותיה של פלרמו. המושב הראשון, שניתן על ידי אולינדו ג’ריני, מציג את הסדרה ומתמקד בשורשיה של הרשויות המקומיות האיטלקיות, ומדגיש את החשיבות של אותן מוסדות בהגדלת החברה האיטלקית המודרנית. כפי שמצוין בספר, המושבים איחדו דוברים מכובדים אשר עסקו בהיבטים שונים של ההיסטוריה האיטלקית – החל מהתפתחות המבנים הפוליטיים המשותפים ועד להתפתחות השפה והאמנויות. הסגנון של הספר הוא מדעי אך בעל קסם, והוא מיועד לקהל מתעניין אשר מעוניין לחקור את המורשת הלאומית שלו.