״המסתורין של המרחב״ מאת רוברט ט׳ בראון הוא חיבור מדעי שנכתב בראשית המאה ה־20. הספר מעמיק במושג המרחב העל־ממדי ובוחן את השלכותיו הן על החשיבה המתמטית והן על התפתחות התודעה האנושית. הוא בוחן כיצד התפתחה הבנת המרחב מבחינה היסטורית ופילוסופית, תוך התייחסות ליחסיה עם המתמטיקה, הפסיכולוגיה והרוחניות. פתיחת הספר מכינה את הקרקע לחקירה אינטלקטואלית מעמיקה של טבעו של המרחב ושל הופעתן של יכולות נפשיות חדשות. בראון דן במגבלותיה של החשיבה המקובלת ובצורך בהתפתחות אינטלקטואלית כדי לתפוס ממדים גבוהים יותר, מעבר למציאות התלת־ממדית שבני האדם תופסים בדרך כלל. הוא טוען שהמסע להבנת המרחב העל־ממדי משקף את הפוטנציאל האבולוציוני הרחב יותר של האנושות, ומציע שהתפתחות המחשבה עצמה היא תהליך דינמי המתקדם דרך שלבים מובחנים. באמצעות מסגרת זו הוא מזמין את הקוראים לבחון מחדש את הבנתם את המרחב ומעודד אותם לחקור תובנות אינטואיטיביות המצויות מעבר להיגיון מתמטי גרידא.