תפילות הכנסייה הראשונה“ מאת ג’. מנינג פוטס היא אסופה של תפילות שנכתבו באמצע המאה ה-20. האסופה מכילה תפילות משלושת המאות הראשונות של הנצרות, ובהן תפילות המיוחסות לדמויות בולטות כמו ישוע, השליחים, וקדושי הכנסייה הראשונה. מטרתה היא לשמש כמקור רוחני הן לתפילה אישית והן לתפילה קהילתית. בתחילת הספר מצוין מבוא שבו המערכת מציינת את המוטיבציה לאיסוף תפילות אלה, ומדגישה את המורשת הרוחנית העשירה של המסורת הנוצרית הראשונה. המערכת מפרטת את הסדר הכרונולוגי של התפילות ואת מקורותיהן השונים, הכוללים פסוקים ביבליים מפורסמים וטקסים ליטורגיים מהתקופה הראשונה. המבוא מדגיש את הערך הקדושי של תפילות אלה, ומציע כי הן יכולות להעמיק את החיים הרוחניים האישיים או לשפר את אווירת הפולחן הקהילתי.