„הספרות הפרסית, העתיקה והמודרנית” מאת אליזבת א׳ ריד הוא סקירה היסטורית מקיפה של הספרות הפרסית, שנכתבה בשלהי המאה התשע־עשרה. היצירה בוחנת את מקורותיהן, התפתחותן ואבני הדרך המשמעותיות של המסורות הספרותיות הפרסיות מימי קדם ועד לעידן המודרני, ועוסקת הן בשירה והן בפרוזה. ריד מארגנת את התוכן בחלוקה כרונולוגית, ומדגישה תקופות מרכזיות, יצירות משפיעות ודמויות בולטות בספרות הפרסית. פתיחת הספר מכתיבה נימה מחקרית ועוסקת ביסודותיה ההיסטוריים של הספרות הפרסית. ריד מתארת כיצד התרבות הספרותית הפרסית התפתחה בהשפעת תרבויות עתיקות, כגון בבל ואשור, ומתארת את יחסי הגומלין בין כיבוש להיטמעות תרבותית, אשר העשירו את הנוף הספרותי הפרסי. היא מציגה את מקורותיהם של הטקסטים הפרסיים הקדומים, דנה בחשיבותו של הזנד־אווסטה ומצביעה על תפקידם של המיתולוגיה ושל הנרטיבים האפיים, תוך הדגשה כי היבטים אלה ממשיכים לעצב את הספרות הפרסית המודרנית.