שוואבילון, או החריש בלי סערות" מאת רודה רודה הוא יצירה בדיונית שנכתבה בתחילת המאה ה-20. הסיפור משמש כתיאור סאטירי של החיים במינכן, ובמיוחד של הרובע האמנותי שוואבינג. הוא מציע פרשה הומוריסטית וביקורתית של הדינמיקות החברתיות והתרבותיות של אותה תקופה, כנראה מנקודת המבט של מספר לא מצוין אשר מסתכל על המיוחדות של אנשי העיר והסביבה שבה הם חיים. הפרק הראשון של הספר מציג אווירה חיונית, ומכניס את הקורא לנקודת המבט של המספר על ערים שונות; בסופו של דבר הוא מגיע למינכן, אותה הוא משבח אך מבטל את ערים אחרות בצורה אירונית. דרך התבוננות שעשויה באופן קומי בגאוגרפיה, באקלים ובמבנה החברתי של מינכן, המספר מציע תיאור אישי וסובייקטיבי במיוחד של העיר. הוא מביא לביטוי את ההבדלים בין חיי האנשים העשירים לחיי האמנים, ומציג את האבסורדים שבחברה ובמוסדותיה, כמו המשטרה והחיי התרבותיים. פרק ההכנה הזה מזמין את הקורא לעולם שמלא בהומור ובהערכה למיוחדויות של החיים האמנותיים במינכן.