הנאום על ההר: פירוש יישומי“ מאת צ’ארלס גור הוא חיבור תיאולוגי שנכתב בשלהי המאה ה-19. הטקסט מתמקד בניתוח מעמיק של הנאום על ההר כפי שהוא מוצג בנצרות החדשה, וחוקר את ההשפעות המוסריות והרוחניות שלו על האדם הבודד ועל החברה בכלל. מטרתו של גור היא לסייע לקוראים להבין וליישם את הלימודים של ישוע, במיוחד בנוגע לפיתוח הערכים של מלכות השמיים בחיי היומיומיים. החיבור מתחיל במבוא שמדגיש את חשיבות ההתמקדות הפרקטית והאדבית בספרי הקודש, תוך הכרה באתגרים שניצבים מפני גישות ביקורתיות מודרניות אשר עלולות להרחיק אנשים מכך. גור מבטא את כוונתו להציג באופן מפורט את הנאום על ההר, ומדגיש את החוקים המוסריים שבו כמצפן לעוקביו של ישוע. הוא מדן על חשיבותו כהמשך ופיתוח של אמרות התורה העתיקה, ומבצע את הקריאה לחיות באופן המשקף את לימודיו של ישוע. רעיונות אלו מתפתחים לאחר מכן לניתוח מפורט של הברכות והעקרונות הבסיסיים של מלכות השמיים, ומספקים עקרון להבנת הצדק בהקשר של החיים הנוצריים.