האדם-הפיל וזיכרונות אחרים“ מאת סר פרדריק טרבס היא קובץ מכתבים אישיים שנכתבו בתחילת המאה ה-20. הספר מתמקד בעיקר בחוויותיו של טרבס כמנתח ובהתכתשויותיו עם המטופלים שלו, ובתוכן המקרה הידוע של ג’והן מריק, האדם-הפיל. הוא מציע תבונה חודרת אל חיי אדם ש, למרות המומים הגופניים הקשים והדחייה החברתית שלו, הפגין חכמות ורגישות מרשימות. הספר מציג באופן מעורר הרגש את הפגישה בין טרבס לג’והן מריק ב-1884, ומדגיש את המציאות המקברית של מצבו של מריק כאשר הוצג כאטרקציה בתערוכות. טרבס מספר על הפעם הראשונה שנתקל במריק, אשר נדחה על ידי החברה וחי בתנאים מקבריים. הוא מתאר את המראה הגופני המקברי של מריק, את ההבנות השגויות הראשונות שהיו לו על חכמותו, ואת הנסיבות הטרגיות שהביאו את הצעיר אל פני טרבס. סיפור זה מכין את הקרקע לחקירה עמוקה יותר של מאבקיו של מריק, של האנושות בכלל, ושל המקום שהוא מצא לעצמו בבית החולים – סיפור חם לב וטרגי על סבל, כבוד אנושי והחיפוש אחר קבלה.