דמיון מול מודות” של ג’י. קי. צ’סטרטון היא אסופת מאמרים שנכתבו בשלהי המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20. הספר עוסק בנושאים מגוונים, כגון שירה, פסיכואנליזה וביקורות תרבותיות, ומציג את השקפותיו של צ’סטרטון על המודרניות, המסורת והקיצוניות שמתגלות בתוך הנורמות החברתיות. בסגנון הומוריסטי וסאטירי, המחבר בוחן נושאים מודרניים שונים – החל משירי ילדים ועד דיונים משפטיים – ומביע תשוקה נוסטלגית לפשטות שאבדה בתוך המורכבות של החיים המודרניים. בתחילת הספר, צ’סטרטון מציג את אסופתו בדיון מעמיק על מהותה ועל ההנאה שנותנת הרימה. הוא טוען כי הרימה משמשת הן כמבנה פורמלי והן כאלמנט בסיסי בחוויה האנושית, המחבר בין אנשים לשמחת ילדותם וליצירתיותם. הוא מדגיש כי היופי הפשוט של שירי ילדים יכול לשמש בסיס לביטוי אמנותי עמוק, בניגוד למטרות האמנותיות המודרניות שלעתים קרובות מזנחות יופיים כאלה. דרך חוות דעתו הזו, צ’סטרטון מכין את הבמה לדיון שמנגיש בין דמיון ותמימות למודות ותיאוריות לעתים אבסורדיות שמתפתחות בחברה המודרנית, ומכוון את הדרך למאמרים המגוונים שעוקבים אחריו.