שחר בטורקיה” מאת ג’יימס אל. ברטון הוא ספר היסטורי שנכתב בתחילת המאה ה-20. הספר עוסק בשינויים החברתיים-פוליטיים החשובים שהתרחשו באימפריה העות’מאנית בתקופת המעבר ממלוכה אבסולוטית לשלטון חוקתי. המחבר מבקש לחקור את ההדינמיקות המורכבות בין הקבוצות האתניות והדתיות השונות בטורקיה, ואת השפעתן על עתיד האזור. הפרק הראשון של הספר מסביר את כוונות המחבר, ומדגיש כי החומר המוצג איננו רק מחשבה לזכות בתהילה ציבורית בהקשר המהפכני, אלא בדיקה יסודית של הדינמיקות ההיסטוריות, הדתיות והחברתיות שהשפיעו על טורקיה. ברטון מדגיש את הצורך בהבנה שלמה של האתגרים המגוונים שעמדה האימפריה 앞 עקב אוכלוסייתה המגוונת – שכללה טורקים, ארמנים, יוונים וקהילות מוסלמיות שונות. הוא מציג את האופן בו גורמים אלו יחד עיצבו את הנוף הפוליטי המתפתח בטורקיה, ומציין הן את התקוות והן את המורכבויות שנלוו לרפורמות במדינה.