"פסיכולוגיית הרגשות" מאת ת. ריבו הוא חיבור מדעי שנכתב בסוף המאה התשע־עשרה. עבודה זו מעמיקה בתחום המוזנח לעתים קרובות של פסיכולוגיית התחושות והרגשות, ודנה בטבען, בביטוייהן ובמורכבותן. ריבו מבקש להבהיר את ההבחנות המהותיות בין תחושות לבין מצבים אינטלקטואליים, ומציע תובנות בדבר האופן שבו רגשות מתעוררים ומתפתחים בנפש האדם. פתיחת הטקסט משרטטת את מצבה הנוכחי של פסיכולוגיית הרגשות, ומציינת את הבלבול ואת ההתפתחות החסרה שבה בהשוואה לתחומים פסיכולוגיים אחרים, כגון תפיסה וזיכרון. ריבו מבדיל בין שתי תאוריות דומיננטיות: התזה האינטלקטואליסטית, הרואה ברגשות נגזרים של תהליכים קוגניטיביים, והתזה הפיזיולוגית, הרואה ברגשות תופעות אוטונומיות המושרשות בתנאים ביולוגיים. הוא טוען כי חקר הרגשות, אף שהוא מאתגר, חיוני להבנת מעמקי החוויה האנושית וחיי הרגש, ומציב את הבמה לניתוח מפורט של תחושות ורגשות שונים לאורך הפרקים הבאים.