„הכשרת תותחני שדה. 1914” מאת משרד המלחמה של בריטניה הגדולה הוא מדריך הכשרה צבאי שנכתב בראשית המאה ה־20. הוא מנסח את העקרונות, התרגילים והטקטיקות להכשרה ולהפעלתם של תותחי פרשים, תותחי שדה, תותחי הרים ותותחים כבדים בעת שלום ובעת מלחמה, ובכך מבטיח שיטות אחידות בכל רחבי הצבא הבריטי. המדריך עוסק בכל, מהדרכת טירונים ותרגילי רגלים ועד ירי תותחים, בקרת אש, לוגיסטיקה ושיתוף פעולה עם זרועות אחרות, ובהן כלי טיס. בפתח המדריך נקבעים סמכותו הרשמית, תחולתו ומטרתו: על המפקדים להקפיד הקפדה יתרה על העקרונות המפורטים, כדי למנוע בלבול בעת מלחמה. הוא כולל תוכן עניינים מקיף, ולאחר מכן מגדיר מונחי תרגול וטקטיקה, בטרם יפרט את מטרות ההכשרה — הן המוסריות והן הגופניות — תוך הדגשת המשמעת, היוזמה וכושר העמידה. תחומי האחריות מוקצים ממפקדי הארטילריה הדיוויזיונית ועד למפקדי סוללות ויחידות, ולאחר מכן מוצגת שיטת הכשרה מדורגת: הדרכת טירונים (תוכניות לימוד ושיטות הוראה), הכשרה אישית והכשרה קבוצתית (ברמת היחידה, הסוללה, החטיבה והדיוויזיה), וכן אימוני ירי חי שנתיים המונחים על פי תרחישים טקטיים מציאותיים. ניתנות גם הנחיות עבור כוחות המילואים המיוחדים, היחידות הטריטוריאליות וכוחות הדומיניונים. בהמשך מתחיל הטקסט בתיאור מפורט של תרגילי רגלים ותרגילי רובה, ועובר לרכיבה ולהנהגת כלי רכב, תוך הצבת סטנדרטים גבוהים לרוכבים ולסוסים ומתן קווים מנחים לטיפול מעשי בסוסים במהלך מערכה, לרבות השקיה, האכלה, הפחתת הלחץ מן האוכף וטיפול קשור.