סיפורים מצחיקים – המלאה“ של אונורה דה בלזאק היא קולקציה של סיפורים קצרים הומוריסטיים, שתופסו לפרסום בשלושה מספרים בין השנים 1832 ל-1837. הסיפורים, שהושפעו מ“הדקאמרון“ של בוקאצ’ו ונכתבו בסגנון צרפתי מתור הרנסנס, חוקרים את צרפת בעת הביניים והרנסנס באופן ישיר וגלוי לב בנושאים מיניים. בלזאק תכנן לכתוב מאה סיפורים, אך השלים רק שלושים מהם; דבר שיצר, לדבריו, “מבנה מורכב“ שנוסף לסיפורים האקדמיים שלו. הסיפורים מזכירים את עידן הזהב של התרבות הצרפתית, ובמקביל מציעים תגובות חדות על היסטוריה, מוסר וחברה, באמצעות שפה ארχאית ורקעים נדירים.