ליברטו: לה בוהמה" של ג'וזפה ג'אקוזה ולואיגי איליצה הוא ליברטו לאופרה שנכתבה על ידי ג'אקומו פוצ'יני בשלהי המאה ה-19. הסיפור מציג באופן דרמטי את חייהם ואהבותיהם של אמנים צעירים המתמודדים עם קשיים ברובע הבוהמי של פריז. העלילה מתפתחת דרך חוויותיהם של דמויות כמו השחקן רודולף והמכבסת מימי, ומדגישה נושאים כמו אהבה, קרבן והטבע החולף של הנעורה. הליברטו מורכב מארבעה אקטים ומתאר את הרומן התשוקני אך המלא בקשיים שבין רודולף למימי, כשהם מנסים לממש את חלומותיהם ותשוקותיהם בעוד הם מתמודדים עם המציאות הקשה של החיים. באקט הראשון, רודולף פוגש את מימי וביניהם נוצרת קשר מיידי; מערכת היחסים שלהם מתפתחת בחברת חבריהם – מרסל, שאונארד וקולין – אשר כל אחד מתמודד עם בעיות רומנטיות ופיננסיות משלו. לאורך האקטים, קנאה ומחלה מביאות להסתבכויות בחייהם, עד שהעלילה מגיעה לסיום דרמטי שבו אהבה ואובדן מתערבבים זה בזה, ומדגישים את החלשות של הקיום בהקשר של שאיפות אמנותיות. הסיפור משאיר בקרב הקוראים הרהות על אהבת הנעורה ועל הבלתי נמנעות של שינוי.
הסיפור מתחיל בעיירה קטנה במרכז ארצות הברית.