שבע שנים בדרום אפריקה. חלק ראשון“, מאת אמיל הולוב, הוא ספר מסעות שנכתב בשלהי המאה ה-19. הספר מספר על החוויות האישיות של המחבר, על המחקרים שביצע ועל ההרפתקאות שעבר במהלך שבע שנים אלו בדרום אפריקה; הוא מפרט באופן דיוק את מסעו משדות האבנים הכרימות ועד לנהר הזמבזי. הספר מציע תובנה לאתגרים ולהתגליות שהתמודד עימם הולוב בעת שחצה אזורים טרשיים, התערב בתרבויות מקומיות וחיפש ידע מדעי באזור שלא היה מוכר במידה רבה. הסיפור מציג בפני הקוראים את מסעו המתוכנן של הולוב לדרום אפריקה, ומתאר את ההתרגשות שהייתה בו בעת שחצה את האוקיינוס. מכיוון שהמסע החל, הוא התמודד עם אתגרים כגון מחלות חמורות וים טרשי; אך רצונו להגיע לאפריקה הזין את עזימתו. לאחר הגעתו לקייפ טאון, הולוב התמשך בנוף המרהיב של ההר טייבל מאונטיין ובחיי התרבות התוססים של העיר. הוא התמזג באופן מלא בתרבות ובנוף המקומיים, וזה פתח את הדלת להרפתקאות נוספות בתוך שטחי דרום אפריקה הרחבים והמגוונים – אזורים שהוא תכנן לחקור עוד במסעו אחר הבנת מדעית והגשמה אישית.