יצירותיו של לורד ביירון, כרך 4", מאת הברון ג'ורג' גורדון ביירון, היא אסופה של שירים שנכתבו בראשית המאה ה-19. כרך זה מכיל מגוון מהיצירות החשובות ביותר של ביירון, אשר נכתבו בין השנים 1816 ל-1821, ומציג את הרבגוניות של המשורר בפני צורות ונושאים שונים. התוכן מדגיש את החקירות של ביירון בנושאי הרגשות האנושיות, כמו גם את התנאים שבהם נמצאים אדם בחופש או בשבי; מבין היצירות הבולטות בכרך זה נמצאת היצירה "האסיר של שילון". הכרך מתחיל בפרק פרשה שמסביר את ההקשר ההיסטורי ואת ההתפתחות השירית של ביירון בתקופת שהוא בילה בשוויץ ובאיטליה. לאחר מכן מוצגת היצירה "האסיר של שילון" – שיר דרמטי שהושפע מדמות היסטורית בשם פרנסואה בוניבאר, אשר כלוא היה בטירת שילון בשל מחאתו כנגד הדיכוי. הסיפור משקף נושאים כמו הבדידה, הסבל והרוח הבלתי מנוצחת של החופש; האסיר מספר על בדידתו ועל אובדנויותיו, כולל מות אחיו, והתחושות העמוקות שנוצרות מגורלם המשותף. הפרק הפרשה גם חוקר את ההשפעה הפסיכולוגית של הכלא, באמצעות מטאפורים עמוקים וסגנון לירי. כל אלה מביאים לידי ביטוי את המאבק האנושי על החופש ועל הקשר, אפילו בנסיבות קשות ביותר.