סיפורים קצרים של לוסי מאד מונטגומרי, 1896 עד 1901“ מאת ל.מ. מונטגומרי היא אנתולוגיה של סיפורים קצרים כתובים בשלהי המאה ה-19. אנתולוגיה זו מביאה לידי ביטוי את תמצית החיים בכפרי קנדה, ומתמקדת לעתים קרובות בנושאים של תמימות, מוסר ודינמיקה חברתית, דרך חוויות של דמויות אמינות. בסיפורים נפגשים גיבורים צעירים כמו דן פיליפס, בנה חכם המתמודד עם אתגרי הילדות. הסיפור הראשון באנתולוגיה הוא “מקרה של הסגת גבול“, בו דן מבלה את היום בדיגה באגם ששייך למר וולטרס. ללא ידיעתו, הוא מבצע הסגת גבול; כאשר הוא מגלה את המסמך שמרמז על העבירה שביצע, הוא מנסה להתמודד עם בעל האגם. הסיפור מציג את הקונפליקט הפנימי של דן בנוגע לאמינות, את רצונו לספק למשפחתו – במיוחד לאחותו החולה – ובסופו של דבר מוביל אותו להתמודדות חשובה שעלולה לשנות את גורלו. נושא האמינות הצעירה בפני לחץ הבוגרים מהווה דוגמה לסגנון הסיפורי העשיר של מונטגומרי, ומקבע את האווירה של כל האנתולוגיה כולה.