מריאוצ’ה” של בניטו פרז גאלדוס היא קומדיה בחמישה אקטים שנכתבה בתחילת המאה ה-20. המחזה מעמד את תемות המוסר והשינוי החברתי בהקשר של התדרדרות האריסטוקרטיה בספרד, ומתמקד בדמויות כמו דון פדרו ומריה כשהן מתמודדות עם האתגרים שניצבים לפניהן. בעוד המחזה מדגיש את הערכים האישיים על פני ההרס החברתי, הוא מציג באופן חי תמונה של החיים הספרדיים של אותה תקופה. הסצנה הראשונה מציגה את הסביבה בארמון אלטו-רי הנושא, שבו אנו מכירים את סירילה, שרתה, ואת קוראל, אדם פשוט שנראה עשיר אך המתעניין במצב הקשה של בני משפחת המרקיזים השוהים שם. הדמויות מדברות על ההתדרדרות של האריסטוקרטיה ועל המאבקים של אלה שבעבר היו בעלי כוח, ובכך מציגות את הרקע של השחיתון החברתי. במהלך הסצנה, דון פדרו, המרקיז, נכנס במצב מתוח ומעיד על הלחצים שאיתם הוא מתמודד בניסיונו לשמור על כבודו בזמן שהוא מתמודד עם הבעיות הפיננסיות של משפחתו. דיאלוג זה מסדיר את הרקע לחקירה של המעמדות החברתיות ושל החיפוש אחר אותנות מחודשת בתוך עת של בלבול.