לילות של בדידות ואי-נומנות, מוצעים לאלה אשר אינם יכולים לישון“, מאת קמילו קאסטלו בראנקו, הוא ספר היסטורי שנכתב בשלהי המאה ה-19. היצירה מציעה התבוננות מעמיקה בהיסטוריה של פורטוגל, ובמיוחד במזרחות שהתרחשו בחוגי בית בראגנזה ובהשפעות הפוליטיות שלהן. היא מכילה דמויות רבות והתייחסויות היסטוריות, ועוסקת בנושאים כמו אמתנות, בגידה וזהות לאומית בתקופה מלאת התרחשויות בהיסטוריה של פורטוגל. הטקסט מתחיל במכתב מפני הדר פדרו דה אלפואם, המדבר בשם הדוכס של בראגנזה. הוא מסביר את המורכבויות והכישלונות בניהולה ובאמתנותה של האצולה הפורטוגלית, אשר בחרה להעדיף רווח אישי על אמתנות לאומית בתקופת משבר. המכתבים חוקרים בגידות שאירעו בעבר ואת ההרכב החברתי-פוליטי של פורטוגל, וחושפים את המאבקים המתמשכים בין שמירה על לגיטימיות לבין הפיתויים שנוצרים מהצטרפות לכוחות זרים. דרך סיפור מפורט ותיאור היסטורי, המחבר מצייר באופן חי וברור את ההשפעות של החלטותיה של האצולה על המדינה כולה.