ספרות מצרית“ של אפיפניוס וילסון היא קובץ מדעי שאורגן בתחילת המאה ה-20. היצירה מציגה מגוון עשיר של טקסטים מצריים עתיקים, כגון סיפורים, המנונים, בקשות וקטעים מ“ספר המתים“. מטרתו של הקובץ היא להדגיש את הרחבות והעומק של המסורת הספרותית המצרית, ולספק תובנות לגבי התרבות, הדת והמיתולוגיה של מצרים העתיקה. בתחילת הקובץ, המחבר מדבר על החשיבות של התגליות ארכאולוגיות אחרונות, ומציין כיצד הן שינו את הבנתנו לגבי התרבות המצרית. הוא מדגיש את הדיוק והחיוניות של החיים התרבותיים המצריים, כפי שהם מתגלים באמצעות הספרות – כגון הסיפורים האפיים, שמספרים על מבצעי מלחמה ומספקים תובנות לגבי החיי היומיומיים, האמונות והנימוסים של המצרים. בנוסף, המבוא מגיע לדיון בנושאים העיקריים המאפיינים את הספרות המצרית, במיוחד הכבוד העמוק לחיים לאחר המוות והמורכבות של החוויה האנושית. כל אלו מספקים רקע להמנונים והתפילות המצויין בפרקים הבאים של הקובץ.