הסיפורים הטובים ביותר על חוויות מעל-טבעיות“, מאת ג’וזף לואיס פרנץ, הינה אנתולוגיה של סיפורים מעל-טבעיים שנכתבו כנראה בתחילת המאה ה-20. האנתולוגיה חוקרת את הנושא של תופעות מעל-טבעיות ואת הקשר בין החיים למוות, ומציעה מבחר מגוון של סיפורים מאת מחברים בולטים. הטקסט משקף את העניין הגדל בדברים מעל-טבעיים באותה תקופה, וחושף את התפיסות התרבותיות שהיו נפוצות בנוגע לתקשורת עם רוחות ולחיים לאחר המוות. בתחילת האנתולוגיה מופיעה מכתב הפרסם שמסביר את הנושאים שבה, ומדבר על ההיסטוריה וההתפתחות של הז’אנר המעל-טבעי בספרות. המכתב מבליט את השפעת המלחמה והרגשות האנושיות על העניין הגדל במחקרים מעל-טבעיים וברוחניות. פרנץ מדגיש כיצד הספרות המודרנית אימצה נושאים מעל-טבעיים, ומציע שהסיפורים שבאים לאחר מכן יחקרו את הקשר הבלתי נפרד בין העולם הארצי לזה המיסטי. הסיפור הראשון, “כשהעולם היה צעיר“, מאת ג’ק לונדון, מציג פגישה מסתורית ביער חשוך, ומסדיר אווירה מלחושת קטסטרופה שמנבאת על הסיפורים המעוררי הלם ומחשבות שיתפרסמו לאורך האנתולוגיה.