סימבוליזם פגאני עתיק וסימבוליזם נוצרי מודרני“ מאת דר תומאס אינמן וג’והן ניוטון הוא ספר היסטורי שנכתב בשלהי המאה ה-19. הספר מחקר את הקשרים בין הסימבוליזם הפגאני לאיקונוגרפיה הנוצרית, ובוחן כיצד סמלים עתיקים השפיעו על מסורות ואמונות דתיות מודרניות. מטרת המחברים היא להאיר את הקשרים, המסופכים לעתים קרובות, בין נימוסים פגאניים עתיקים למסורות נוצריות מאוחרות יותר. בתחילת הספר, המחברים מסדירים את הבסיס לחקרם של הסימבוליזם, ומדגישים את החשיבות של סמלים בדת ואת המשמעויות השונות שניתנו להם בתרבויות שונות. הם מדברים על ההקשר ההיסטורי של המסורות הדתיות ועל הפרשנויות השונות של הסמלים בפגאניזם ובנצרות. המבוא הזה מכין את הקרקע לחקר מפורש של סמלים מסוימים, ומציין כי החקר יכלול הן את הסמלים הוויזואליים עצמם והן את המשמעויות שניתנו להם, וכן את האופן בו הרעיונות הללו שרדו והתפתחו לאורך הזמן.