״פריז ההיסטורית״ מאת ג׳טה סופיה וולף הוא חיבור היסטורי שנכתב בראשית המאה העשרים. כרך זה מציע בחינה מפורטת של המורשת האדריכלית של פריז, מתעד את המבנים החשובים שבה ואת ההקשרים ההיסטוריים שלהם, ובה בעת משקף את תצפיותיה וניסיונה הרב של המחברת בעיר. פתיחת הספר מציגה לקוראים סיפור על התפתחות הלובר, אחד מאתרי הציון המזוהים ביותר עם פריז. וולף מתארת את הפיכתו מבקתת ציד פשוטה לארמון מלכותי, ומפרטת את השינויים האדריכליים שנעשו בו במשך מאות שנים ואת האירועים ההיסטוריים המרכזיים שהתרחשו בין כתליו. הסיפור אינו מדגיש רק את עושרו האדריכלי של הלובר, אלא גם מרמז על ההיסטוריה הסוערת של העיר, ומשתמש במבנה כבעדשה שדרכה ניתן לבחון נושאים היסטוריים רחבים יותר. המחברת מזמינה את הקוראים להעריך את האמנות ואת החשיבות ההיסטורית המצויות בכל פינה בפריז, בעת שהם חוקרים את רחובותיה ואת מבניה.