«האֲחָיוּת כטיפול: מודל לשינוי הפרקטיקה» מאת אן בויקין וסבינה או. שונהופר היא פרסום מדעי שנכתב ככל הנראה בשלהי המאה העשרים. עבודה זו מציגה תאוריה חדשה של האֲחָיוּת, המדגישה את מושג הטיפול החומל כחיוני לעיסוק באֲחָיוּת ולדיסציפלינה שלה. המחברות מבקשות להגדיר מחדש את האֲחָיוּת מבעד לעדשת הטיפול החומל, ולהבהיר שההכרה של אדם בעצמו כאדם מטפל וחומל חיונית לעיסוק יעיל באֲחָיוּת. בתחילת הטקסט מניחות המחברות את היסודות לתאוריה שלהן, כשהן דנות באופייה הייחודי של האֲחָיוּת ובחשיבותם של הקשר האנושי והטיפול החומל במקצוע האֲחָיוּת. הן טוענות שטיפול חומל אינו רק מערך של פעולות, אלא היבט יסודי של היותנו בני אדם, שאמור להנחות כל מצב סיעודי. המחברות מציגות את המושג «המצב הסיעודי» כחוויה משותפת שבה האֲחָיוּת והמטופל משתתפים יחד במערכת יחסים משמעותית ומבוססת על אכפתיות. באמצעות ההתמקדות בטיפוחם של יחידים בעודם חיים וצומחים בתוך אכפתיות, המחברות מניחות את היסודות למודל משנה של עיסוק באֲחָיוּת, המבקש להעצים הן את המטפל והן את האדם המקבל טיפול.