"בית הכלא מילבנק: ניסוי בשיקום" מאת ארתור גריפית'ס הוא דין וחשבון היסטורי שנכתב בשלהי המאה התשע־עשרה. הספר בוחן את התפתחותו, ניהולו והאתגרים שעמדו בפני בית הכלא מילבנק, מוסד חשוב במערכת הענישה הבריטית. באמצעות בחינה מפורטת של תכנון הכלא, רשויות השלטון, מאמצי הרפורמה וחיי האסירים, מעניק המחבר תובנה להתפתחות שיטות השיקום הפלילי באותה תקופה. בראשית החיבור מוצג הרקע בתיאור ייסודו של בית הכלא מילבנק ליד התמזה והמניעים להקמתו, לרבות השפעתם של רפורמטורים כגון ג'ון האוורד וג'רמי בנתהם. המבוא מדגיש את מאפייני האדריכלות של הכלא ואת התוכניות הראשוניות לניהולו, ומדגיש את השאיפות לרפורמה ולשיקום ולא לענישה גרידא. הוא גם מתווה את תפקידיהם של פקידים שונים ואת הציפיות שנתלו בהם, וכן את האתגרים המוקדמים, לרבות קשיי ניהול וסוגיות בהתנהגות האסירים. תשתית זו יוצרת רקע לחקירה מעמיקה יותר של תולדות בית הכלא, וממחישה את מורכבות ניהולו של מוסד שיקומי.