הקברה מוקדמת ואיך ניתן למנוע אותה“, מאת ויליאם טב והקולונל אדוארד פרי וולום, היא פרסם מדעי שנכתב בשלהי המאה ה-19. הספר עוסק בנושא המעצבן של הקברה מוקדמת, ומתמקד במצבים כגון הלם, קטאלפסיה וצורות אחרות של הירגעה זמנית שעלולות לגרום לאבחון שגוי של מוות. מטרת המחברים היא להציג בפני הציבור את הסכנות האמיתיות הכרוכות בהקברות מהירות, ולהציע שינויים בניהול טקסי ההלוויה על מנת להפחית את אלה הסיכונים. הספר מתחיל במבוא שמסביר את הצורך הדחוף בדיון בנושא הקברה מוקדמת, ומספר כיצד חוויות אישיות של המחברים השפיעו עליהם לחקור בנושא זה. טב מספר על מקרה משפחתי שהדגיש את הסכנות שבאבחון שגוי של מוות, ומתאר את החקירות שנערכו בשיתוף עם וולום במקרים שונים באירופה ובאמריקה. המבוא מדגיש גם את העניין הגדל של הציבור בנושא בשנים האחרונות, ואת ספקנותם של מספר מקצועיים רפואיים בקיומם של מקרים של “העתקת מוות“. המחברים חוזרים על דחיפות השינויים בניהול טקסי ההלוויה, שכן הדיון בראיות מצביע על היסטוריה מעצבנת של הזלזלה בקביעת מועד המוות.