„אלי גרמאניה“ מאת רודולף הרצוג הוא סיפור מיתולוגי שנכתב ככל הנראה בראשית המאה ה־20. יצירה זו מעמיקה באגדות ובאלים של העמים הגרמאניים, ובוחנת נושאים של גאווה תרבותית, זהות והייצוג האלוהי של מעלותיהם ופגמיהם. היא נשענת על המרקם העשיר של המיתולוגיה הנורדית, ומציגה אלים כגון וודן (אודין), את קשרי הגומלין שלהם עם ענקים ואת בריאת האנושות. בתחילת הסיפור המחבר מכתיב את האווירה באמצעות הצגת חשיבותם של האלים הגרמאניים בהשתקפות התכונות הפנימיות והשאיפות של עמם. הפתיחה מתארת את הריק הקדמון ואת הופעת העולם מתוך חלומותיה של נשמת העולם, המובילים לבריאתם של דמויות מפתח כגון הענק ימיר והאל הראשון, בורי. סיפור יסודי זה נמשך בלידת האלים ובכינון הסדר מתוך הכאוס, תוך הדגשת הדינמיקה בין הממלכות האלוהיות והמפלצתיות, ומניח את התשתית לחקר המורשת והזהות הגרמאנית לאורך הטקסט.