לוגיקת הסיכויים, מהדורה השלישית“, מאת ג’ון ונ, היא פרסם מדעי שנכתב בשלהי המאה ה-19. היצירה עוסקת בבסיסים ובהיבטים התיאורטיים של הסיכויים, וחוקרת את השלכותיהם ויישומיהם במדעים המוסריים והחברתיים, כמו גם בסטטיסטיקה. מטרת המחבר היא לגשר על הפער בין הסיכויים המתמטיים לבין החקר הפילוסופי, ולהתנגד להנחה הרווחת שכי הסיכויים הם רק תחום מתמטי ללא ערך פילוסופי משמעותי. בתחילת הטקסט, ונ מגדיר את הבסיסים של הסיכויים, ומדגיש את החשיבות שבהבנת מאפייני הסדרות המתמטיות והקשר שביניהן לתיאוריה של הסיכויים. הוא מדן על ההבדלה בין סוגים שונים של טענות בנוגע לתופעות טבעיות, ומציין כי אף שמקרים יחידים עשויים להיראות הסותרים זה את זה, הרי שהתצגרותם במספר גדול פעמים רבות מגלות תבניות קבועות. ונ מבקר בדעות השלטוניות שכי הסיכויים הם רק תחום מתמטי, וטוען כי עקרונותיהם הם חלק בלתי נפרד מהדיונים הפילוסופיים הרחבים יותר. הוא מכין את הקרקע לחקר מדויק של המושגים הסיכויים, מתקף תפיסות שגויות ומסד את הבסיס לניתוחים שייעשו בהמשך בנוגע לחוקים וליישומים של הסיכויים.