"The Philippine Islands, 1493-1898, Volume 52, 1841-1898" מאת אמה הלן בלייר ואחרים הוא חיבור היסטורי שנכתב בראשית המאה ה־20. כרך זה הוא חלק מסדרה נרחבת המתעדת 400 שנות היסטוריה פיליפינית, ומתמקד במיוחד בתקופה הקולוניאלית הספרדית משנת 1841 עד 1898. הספר מרכז חקירות ותצפיות של יורדי ים אירופים מוקדמים, וכן דיווחים על התנאים החברתיים־פוליטיים של האיים, הכלכלה וההשפעות הדתיות במחצית האחרונה של המשטר הספרדי. פתיחת כרך זה מכינה את הקרקע לחקירה מעמיקה של המצב הפוליטי הפנימי בפיליפינים ושל הרפורמות הנחוצות בתקופה סוערת. היא מציגה ממצאים מדיווחים בני התקופה של דמויות בולטות כגון סיניבלדו דה מאס וחואן מנואל דה לה מאטה, המספקים עדויות ממקור ראשון על הממשל באיים, האתגרים הכלכליים והדינמיקה החברתית בשנים 1842–43. הטקסט מדגיש את יחסי הגומלין בין השלטונות הספרדיים לאוכלוסייה הפיליפינית, ושם דגש על סוגיות כגון מורת רוח בקרב האליטות המקומיות, הצורך בשינויים מערכתיים והקשר המורכב בין דת לממשל. בסך הכול, המבוא מבשר בחינה מקיפה של המתחים היסודיים שתרמו לאירועים היסטוריים משמעותיים שהובילו לסיום השלטון הספרדי.
דף ויקיפדיה על הספר הזה: en.wikipedia.org/wiki/The_Philippine_Islands,_1493%E2%80%931898