The Glorious Law-Giver, and the Obedient Subject
על הספר
״מחוקק החוק המפואר והנתין הצייתן״ מאת ג׳. צ׳רץ׳ הוא דרשה דתית המתמקדת בחשיבותה של סעודת האדון במסגרת האמונה הנוצרית, שנכתבה ככל הנראה בראשית המאה התשע־עשרה. יצירה תאולוגית זו בוחנת את סמכותו של ישוע המשיח כמתווך וכמלך עבור המאמינים, ומדגישה את מהותה ואת מטרתה של הקודש ואת השאלה מי זכאי להשתתף בה. הטקסט מציג מסגרת להבנת תקנות הכנסייה, ובייחוד את אופייה הסקרמנטלי של סעודת האדון, ועוסק בהשתתפות כדין לאור תורות המקרא. בדרשה זו ג׳. צ׳רץ׳ מעמיק בשלושת תפקידיו של המשיח—נביא, כוהן ומלך—ובהשלכותיהם על המאמינים באמונתם ובאורח חייהם. המחבר מדגיש שסעודת האדון אינה טקס גרידא, אלא אחווה בלתי נפרדת עם המשיח, שנועדה להזכיר למשתתפים את סבלו ואת קורבנו. צ׳רץ׳ מתאר את מאפייניהם של אנשים הזכאים להשתתף בטקס זה, ומתייחס להתנגדויות אפשריות מצד מי שעלולים לחוש שאינם ראויים. לבסוף, הוא מעודד את המאמינים שלא להניח לספקות בדבר אי־ראויותם למנוע מהם להשתתף, ומדגיש שמוכנות אמיתית לחגוג את הסעודה נובעת מהכרה בצורך שלהם במשיח.
