שלושה סיפורים ועשר שירים” מאת ארנסט המינגווי היא קולקציה של סיפורים קצרים ושירים שנכתבו בתחילת המאה ה-20. הספר מציג את הסגנון המינימליסטי המאפיין את המינגווי, כמו גם את ההבחנה העמוקה שלו ברגשות האנושיות וביחסים בין אנשים. הסיפורים עוסקים בנושאים כמו אהבה, עימותים והמורכבות של התקשורת בין בני אדם, בעוד השירים משקפים את מחשבותיו על מלחמה וטבע. הקולקציה כוללת שלושה סיפורים: “במישיגן”, “מחוץ לעונה” ו“אבי”. בסיפור “במישיגן” מתוארים הרגשות של אישה צעירה בשם ליז, אשר מפתחת קשר מורכב עם חרש עץ בשם ג’ים, מה שמוביל להיתכנות מפגש מתוח ומערער. בסיפור “מחוץ לעונה” מלווה הסופר אדם מקומי שיכור בשם פדוצ’י בניסיונו ללוות זוג צעיר לדיגה, בעוד הוא מתמודד עם בעיות אישיות ועם המשמעות של חברות. בסיפור “אבי” מוצגת היחסים שבין בנו צעיר לאביו, אשר הוא קולטיבליסט; הסיפור מסתיים בתאונה טרגית במרוץ סוסים שמשפיעה באופן עמוק על הבנו. העשרה שירים שנכללים בספר משלימים את הסיפורים ומביאים לידי ביטוי את התוכן העמוק של חוויות החיים, המלוות לעתים קרובות במאבקים אישיים וחברתיים, ובנושאים של אכזבה ואובדן.
דף ויקיפדיה על הספר זה: en.wikipedia.org/wiki/Three_Stories_and_Ten_Poems