"The Ecclesiastical Architecture of Scotland from the Earliest Christian Times to the Seventeenth Century" מאת דייוויד מקגיבון ותומס רוס הוא חיבור היסטורי מדעי שנכתב בסוף המאה התשע-עשרה. החיבור בוחן את התפתחותה ואת מאפייניה של האדריכלות הכנסייתית בסקוטלנד, ומדגיש את התגבשותה מימי הנצרות הקדומים ועד שלהי ימי הביניים. הספר מתבונן בקפדנות בסגנונות אדריכליים שונים, במבנים חשובים ובהקשרם ההיסטורי. פתיחת החיבור מניחה את היסוד לחקירה מעמיקה של האדריכלות הכנסייתית הסקוטית, ומתמקדת במעבר מתקופת הסגנון המחודד התיכון (Middle Pointed) לתקופת הסגנון המחודד המאוחר (Late Pointed). היא מפרטת כיצד יסודות אדריכליים שיקפו הן מסורות מקומיות והן השפעות חיצוניות, בייחוד מאנגליה ומצרפת. המחברים דנים בהיעדר שבר סגנוני ברור בין שתי התקופות, ומדגישים דוגמאות ומאפיינים בולטים המגדירים את הסגנון המחודד המאוחר, כגון קמרונות חבית מחודדים ושיטות בנייה ייחודיות המבדילות את האדריכלות הסקוטית ממקבילותיה האירופיות.
דף ויקיפדיה על הספר הזה: en.wikipedia.org/wiki/The_Ecclesiastical_Architecture_of_Scotland