«האספות הרומיות מראשיתן ועד סוף הרפובליקה» מאת ג׳ורג׳ ויליס בוטספורד הוא חיבור היסטורי שנכתב בראשית המאה העשרים. עבודה מלומדת זו מציעה בחינה מקיפה של האספות העממיות של רומא העתיקה, ובוחנת את התפתחותן, מבנן ומשמעותן במערכת הפוליטית הרומית. הספר מבקש להאיר באור חדש את אופן פעולתן של אספות אלה ואת השפעתן על החברה ועל שלטון הרפובליקה. פתיחת הספר משמשת הקדמה לחקר האספות הרומיות, ומפרטת את כוונת המחבר להציג טיפול שיטתי ומפורט בנושא. בוטספורד מתייחס לתיאוריות היסטוריות ולמגבלות המחקר הקודם, וטוען כי נחוצה פרספקטיבה חדשה כדי להבין את מורכבותן של האספות. הוא פותח בדיון בחלוקות הפוליטיות המוקדמות של העם הרומי, המכונות populi, ומספק תובנות על מקורותיהן ותפקידיהן של ה־curiae ושל השבטים, וכך מכין את הקרקע לחקירה מעמיקה יותר של התפתחות הנוף הפוליטי של רומא ושל תפקיד הריבונות העממית בפרקטיקות הדמוקרטיות שלה.