״פאולוס הקדוש״ מאת אמיל באומן הוא חיבור היסטורי שנכתב בראשית המאה ה־20. הספר מתעמק בחייו ובמסעו של פאולוס הקדוש, השליח שהפך מרודף נוצרים לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בראשית הנצרות. באמצעות בחינתו של באומן את חוויותיו של פאולוס, הקוראים עשויים לקבל תובנות באשר למשמעות התאולוגית וההיסטורית של שליחותו בהפצת הנצרות. בתחילת הסיפור מציג המחבר הקדמה מרתקת, המבססת את פאולוס הקדוש כדמות מרכזית בתנועה הנוצרית הקדומה. באומן מתאר את השינוי הדרמטי שעבר פאולוס משאול הרודף, שהתנגד בחריפות לחסידיו של ישו, לשליח נלהב שהקדיש את חייו להטפת הבשורה. הפתיחה מכינה את הקרקע להבנת המורכבות בזהותו של פאולוס, מאבקיו והרוח הנלהבת שהובילה אותו לנסוע למרחקים, להקים כנסיות ולהתמודד עם התנגדות לאורך מסעו, ובכלל זה מות הקדושים הידוע של סטפנוס, ששימש זרז למעשיו הראשונים של שאול נגד הנוצרים.