סונאטת קרויצר וסיפורים אחרים“ של ליו טולסטוי היא קובץ סיפורים שנכתבו בשלהי המאה ה-19. הסיפור הראשי, “סונאטת קרויצר“, מציג דיאלוגים העוסקים בנושאים של אהבה, נישוא ומוסר, בעיקר דרך החוויות והמחשבות של הדמות פוסדניצ’וף, אשר מגלה את מערכת היחסים המתוחים שלו עם אשתו. קובץ זה לא רק מחקר סיפורים נפרדים, אלא משקף גם את הביקורות הפילוסופיות והחברתיות העמוקות של טולסטוי על מוסד הנישוא ועל המורכבות של היחסים בין אנשים. בתחילת “סונאטת קרויצר“, הגיבור מוצג במהלך נסיעה ברכבת, שבמהלכה נוסעים שונים מנהלים שיחות עמוקות על אהבה ונישוא. האווירה מלאה בדעות שונות, במיוחד בין משפטן דיבורי לבין סוחר ציני, אשר מציעים תפיסות מסורתיות לגבי תפקידי המין בנישוא. הצלילה הקודרת של שתיקתו הראשונה של פוסדניצ’וף מעידה על עברו המלא בבעיות, ומנבאת את הסיפור הטרגי של קנאה, בגידה וייאוש אקזיסטנציאלי. ככל שהשיחות מתפתחות, הן מביאות לגילויים מערערים על אושר הנישוא, ואלו הופכים לבסיס לסיפורו הטרגי של פוסדניצ’וף על אהבה והתאכזבותה. הפתיחה הזו מכינה באופן משמעותי את הרקע לחקירה עמוקה יותר של תגובותיו הבוחנות של טולסטוי לגבי הרגשות האנושיות והציפיות החברתיות.