„פרקי הרווארד“ מאת צ'ארלס מקומב פלנדרו הוא אוסף של תמונות ספרותיות בדיוניות המתרחשות בסביבה אקדמית ונכתבו בסוף המאה ה־19. העלילה בוחנת את החיים באוניברסיטת הרווארד באמצעות סדרה של אינטראקציות המונעות בידי הדמויות, ומתמקדת בעיקר בסטודנטים הוראס היואיט ורובינסון קרטיס. הפרקים הראשונים מציגים נושאים של בידוד, שאפתנות והפערים בדינמיקה החברתית בין סטודנטים, וכן את הזרמים הרגשיים העמוקים יותר שמאחורי האינטראקציות והשאיפות שלהם. בפתח הספר מופיעה שיחה בין הוראס היואיט, סטודנט בשנה השנייה, לבין רובינסון קרטיס, בוגר צעיר. היואיט מביע את תחושות הייאוש והספק הקיומי שלו באשר למקומו בהרווארד, כשהוא חש מנותק ומבודד מהחיים התוססים שהוא רואה סביבו. בעודו מבקש עצה מקרטיס, המהרהר בחוויותיו שלו, מתפתחת בחינה מעמיקה של האתגרים הניצבים בפני צעירים בעולם האקדמי. הדיאלוג משמש בחינה רפלקטיבית של תקוותיהם, של האינדיבידואליות שלהם ושל ה„סיכויים“ המעצבים את דרכיהם בתוך המבנה החברתי הסגור לכאורה של הרווארד. הטון הוא אנליטי ואישי כאחד, והוא מושך את הקוראים אל המורכבויות של חיי הסטודנטים בתקופה זו.