סיפורים עממיים“ מאת פייטרו תואר הינו אוסף סיפורים קצרים שנכתבו בשלהי המאה ה-19. היצירה מתמקדת בהיבטים החברתיים של החיים בחברה האיטלקית, במיוחד דרך עיני המאבקים והערכים של אנשי השכבה הנמוכה. הסיפורים משלבים את חייהם של דמויות רגילות, ומציגים נושאים כמו מוסר, קהילה ויכולת להתאושש מפני קשיים חברתיים-כלכליים. הסיפור הראשון באוסף מציג את מאסטרו צ’קו, בניין אשר מעביר את חפציו כדי לעזוב שכונה שנמצאת בחוסר שלווה. הכאוס הזה משקף את הבעיות הגדולות שאיתן עומדת השכבה הנמוכה, ומוצג באמצעות סצנות חיות של משפחות המתמודדות עם המעבר. הטקסט מציע גם רמזים לדינמיקה במשפחתו של צ’קו, במיוחד לתשוקותיה של בתו אננה ולכן הפוטנציאלי שלה, צינטיו, מה שמספק תמונה לגבי תקוותיהם והציפיות החברתיות בנוגע לאהבה ונישוא. לאורך הסיפור, אנו למדים על היחסים שבין הדמויות בתוככי האתגרים שאיתם הן מתמודדות, ומגלים תמונה מפורטת של רצף הרגשות, הערכים והקשיים הבלתי נמנעים שאיתם התמודדה האוכלוסייה האיטלקית באותה תקופה.