זיכרונות מהילדות ומהבית הספר“ של אדמונדו דה אמיציס הם יומנים חצי-אוטוביוגרפיים שנכתבו בשלהי המאה ה-19. היצירה משקפת את חוויות הילדות המוקדמות של המחבר, במיוחד את זמנו בבית הספר ואת האנשים החשובים שהשפיעו עליו – בני משפחתו והאנשים שטיפלו בו. הסיפור מלא בזיכרונות רגשיים וחיים, העוסקים בנושאים כמו חינוך, אי-שוויון חברתי והכוח המכונני של הניסיון. החלק הראשון של היומנים מציג בפני הקורא את ילדותו המוקדמת ואת הזיכרונות הספציפיים שמגדירים אותה. המחבר מתחיל בזיכרון דרמטי של משחקים עם אחיו המת, ומעמיד בפני הקורא את המסתרות שבזיכרון ובאובדן. כשהוא מתאר את הרקע המשפחתי שלו, אנו לומדים על אביו – בנקאי בעיר יפה – ועל הסביבה האידילית שלבית ילדותו. המחבר מצייר באופן חי תמונה של הסביבה שבה גדל, ומשתף באנקדוטות שונות – כמו המשחקים שלו עם ילדי השכון והאהבה שהרגיש למשרתת המשפחה, מדלנה. הוא מציג את השילוב בין שמחה לעצב, שמאפיין את שנותיו הראשונות, ומספק בסיס להתבוננות עמוקה יותר בהשפעה של חוויות ויחסים על הזהות האישית ועל הבנת העולם.